פסק-דין בתיק ת"ק 56784-05-12

זוהי תביעה קטנה שהגישה התובעת נגד הנתבע.

הנתבע הינו בעלים של דירה הנמצאת בקומה הרביעית בניין המשותף בו מתגוררת התובעת בקומה הראשונה.

התובעת טוענת כי הנתבע גרם לה נזקים וזאת בשני ראשים עיקריים:

האחד - בכך שנזילת מים מדירתו חילחלה לדירתה וגרמה לנזקים בשירותים, באמבטיה ובפינת האוכל.

והשני - בכך שביום 15.5.12 הוא ביצע שיפוצים בדירתו ובמסגרת זו הוא פתח את חלון הסלון שלו ובכך גרם לתובעת ולאמה "4 שעות של נזקים פיזי ונפשי". התובעת צרפה לכתב התביעה העתק של בקשה להטרדה מאיימת שהגישה נגד הנתבע ביום 24.5.12 (ה"ט 57261-05-12), בקשה שנדונה בפני, שם היא טענה כי במסגרת אותו שיפוץ שביצע הנתבע, בלא ליידע את השכנים, נזרקו אבנים וטיח מדירת הנתבע באופן שלכלך את הגג של דירת השכן שנמצא מתחת לדירתה. 

הנתבע מבקש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות. בכל הנוגע לטענות לנזילה מביתו - הנתבע טוען כי ככל שאכן קיימת נזילה כפי שהתובעת טוענת, הרי שהדבר לא קשור בשום אופן לדירתו, הואיל ודירת התובעת נמצאת בקומה הראשונה ודירת הנתבע בקומה הרביעית. הנתבע טוען כי התובעת לא הביאה כל אסמכתא וראיות לטענותיה בעניין וכי הוא מעולם לא הבטיח לתקן דבר שאינו באשמתו.

ובאשר לטענות בעניין נזקי השיפוץ - הנתבע טוען כי הייתה לו זכות מלאה לשפץ את דירתו וכי הוא עבד בשעות במקובלות ולא גרם נזק לאף אחד. בעניין זה התובעת כבר הטרידה והטריחה את הנתבע, עת הגישה נגדו את הבקשה למניעת הטרדה מאיימת שנדחתה על ידי בית המשפט וכן תלונות במשטרה, שאף הן הסתיימו בלא כלום.

הנתבע טוען כי התובעת שבה ומנסה להוציא ממנו כספים שלא כדין ומטריחה אותו כל פעם מחדש לבוא מירושלים, שם הוא מתגורר. על כן, הוא מבקש לחייב את התובעת בהוצאות.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובעת והנתבע. לאחר שמיעת טענותיהם, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15(ב) ל תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) , התשל"ז-1976, ינומק פסק-הדין בצורה תמציתית:

התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולא הוכיחה כי הנתבע גרם לה לנזק כלשהו כפי שהיא טוענת.

באשר לטענה לנזילות מדירת הנתבע - התובעת לא תמכה את טענותיה בכל חוות דעת מומחה או ראיה שהיא, שיש בה כדי להוות הוכחה לכך שהנזקים בדירתה, כפי שאלה נצפים בתמונות שהגישה (ת/2), מקורם בנזילות בדירת הנתבע. המסמך שהגישה התובעת בדיון (ת/1), הוא מסמך אותו כתבה התובעת בעצמה ובו, לטענתה, תיעדה הצעת מחיר שקיבלה מבעל מקצוע לתיקון הנזקים בדירתה. מסמך זה, אין בו כדי לומר דבר ביחס למקור הנזקים ובוודאי שאין בו כדי להוות ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין ליקוי כלשהו שמקורו בדירת הנתבע.

יתר על כן, העובדה שדירת הנתבע מצוי בקומה הרביעית, בעוד שדירת התובעת מצויה בקומה הראשונה, מתיישבת יותר עם המסקנה שמקור הנזקים הנטענים בדירת התובעת איננו בדירת הנתבע.

טענת התובעת ולפיה הנתבע התחייב בפניה לתקן נזקים כאלה ואחרים, אף היא לא הוכחה ובעניין זה לא מצאתי להעדיף את עדות התובעת על פני עדות הנתבע בה שב והכחיש טענה זו.

ובאשר לשיפוץ שערך הנתבע בדירתו - הזכות לשפץ נכס אכן עומדת לבעליו. התובעת לא הוכיחה כי הנתבע ביצע את השיפוץ בשעות שאינן מקובלות או באופן בלתי סביר שהיה בו כדי לפגוע בה בדרך כלשהי. התובעת לא הוכיחה כי הנתבע גרם לנזק כלשהו לרכושה במסגרת אותו שיפוץ, כאשר על פי הודאתה, הגג שלטענתה ניזוק על ידי שאריות טיח ואבנים איננו רכושה. יצוין כי אכן, כפי שטוען הנתבע, בקשתה של התובעת למתן צו נגדו למניעת הטרדה מאיימת, במסגרתה העלתה את אותן טענות בנוגע לשיפוץ, נדחתה אף היא.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 600 ש"ח אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק-דין זה לתובעת, אחרת - יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי בנצרת.  

ניתן היום,  כ"ז שבט תשע"ג, 07 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: